<h1>צידה לדרך מ"ב כ"ד פ"ח</h1>
<h2>דף מח.</h2>
השפה מותר להעבירו בתער והוא השער שעל שפה העליונה. וכן השער המדולדל מן השפה התחתונה ואע"פ שהוא מותר לא נהגו אלא לגלח קצתו שלא יכניסו לתוך פיו. על העברת תער בגוף ובבית השחי ובבית הערוה חלקו המפרשים כלם. וחכם גדול אמר שדינם שוה ומותר במספרים ויש אומרים בשער הגוף מותר במספרים אבל של בית השחי והערוה אסור אפילו במספרים. וחכם גדול הדור כתב כיש אומרים וכן דעת רוב חכמי צרפת. גדול המחברים כתב שלא אסרו זה אלא במקום שאין מעבירין אותו אלא הנשים כדי שלא יתקן עצמו כתקון הנשים אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים אין מכין אותו. ונראה מדברי זה המחבר שיש איסור בדבר. לא תלבש אשה הבגדים המיוחדים לאיש וכן לא תגלח שערה כמו האיש. ולא ילבש איש בגדי אשה. וכן לא ילקט אפילו שער אחד לבן מתוך שחורות שנאמר ולא ילבש גבר שמלת אשה וכן דרכה של אשה. וכן מי ששערו לבן וצבעו שחור אפילו על שער אחת חייב שאין לעשות כמעשה הנשים שכל זה עושין כדי ליפות עצמן. ואע"פ שמחויב אדם ללכת נקי הגוף והבגדים דברים כאלו שהנשים עושות מעוררים זנות ותאות היצר המצר. אשר להטעות האדם תמיד נוצר. והמשכיל ימלט מתחבולותיו. וממוקשיו ומצודותיו. הסירו הבגדים הצואים מעליכם דכתיב קדושים תהיו לאלקיכם.
